איך המלחמה משפיעה על העסקת עובדים זרים?

You are currently viewing איך המלחמה משפיעה על העסקת עובדים זרים?

מאז פרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״ ענף הבנייה מתמודד עם מחסור חמור של כ-100 אלף עובדים. רובם הגדול פלסטינים שכרגע לא רשאים להיכנס לישראל, והשאר עובדים זרים שעזבו. כתוצאה מכך, יזמים וקבלנים מדווחים על צפי להתארכות הבנייה ב-50% וחברות הבנייה ממתינות בקוצר רוח לפועלים. בתוך הכאוס שנוצר, אנחנו עושים לכם סדר – איך המצב בארץ משפיע על הקבלנים?

מציאות שלא תחזור – עובדים פלסטינים וזרים לפני המלחמה

על פי ״כלכליסט״, ערב המלחמה הועסקו בישראל כ-110 אלף עובדים בענף הבנייה מתוכם כ-30 אלף עובדים זרים וכ-80 אלף פלסטינים. אך כנראה שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה. לפי נתוני בנק ישראל עד ל-7 באוקטובר עבדו בישראל כ-102 אלף עובדים פלסטינים מתוכם כ-75 אלף מיהודה ושומרון, כ-12 אלף מרצועת עזה, וכ-15 אלף לא חוקיים. כך או כך, מפרוץ המלחמה המציאות בישראל היא שהפועלים הפלסטינים נעלמו לגמרי משוק העבודה, בנוסף לכ-5000 עובדים זרים שעזבו.

ההחלטה שקיבלה הממשלה, מיד עם פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, הייתה איסור מוחלט על כניסה של פועלים פלסטינים, מכל התחומים, לתוך שטח ישראל. עבור ענף הבנייה המשמעות של החלטה זו היא גריעת כ-80% מכלל העובדים באתרי הבנייה בארץ, וכך שיתוק של ענף הבנייה.

ניסיונות השיקום של הממשלה והתאחדות הקבלנים

בניסיון להציל את ענף הבנייה ולגשר על הפער העצום שנוצר מהמחסור בפועלים פלסטינים, בוצעו כמה החלטות במטרה להקל על קבלנים ויזמים. רשות האוכלוסין הובילה צעדים כמו הקלות עבור המעסיקים, משלחות למדינות פוטנציאליות, חתימה על הסכמים ועוד. בין ההחלטות שהתקבלו:

  • העלאת היקף המכסות של העסקת עובדים זרים עד מ-30 אלף ל-50 אלף.
  • חתימה על הסכמים בילטראליים חדשים לגיוס עובדים זרים, בעיקר עם הודו.
  • אפשרות להגשת בקשה חריגה להארכת תקופת שהייה של עובדים זרים.

הבשורה לקבלני שיפוצים: עובדים זרים גם לשיפוצים

עד ל-7 באוקטובר עובדים זרים הורשו לעבוד רק באתרי בנייה וכך היו חסומים בפני קבלנים בענף שיפוצים וקבלנים קטנים. אך קבלני שיפוצים, שהתבססו בעיקר על עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון, היו חייבים את עזרת המדינה בתקופת חסרת התקדים הזו. בעקבות זאת, הוחלט לאפשר גם לקבלנים בענף השיפוצים (131) להעסיק עובדים זרים.

שתי נקודות חשובות שיש לקחת בחשבון:

  1. ההחלטה תקפה רק לקבלני שיפוצים רשומים בפנקס רשם הקבלנים בסיווג 131 – שיפוצים. כלומר, קבלנים שעברו את תהליך הרישום בפנקס, הוכיחו ניסיון, הכשרה ועברו בהצלחה את מבחן רשם הקבלנים
  2. העובדים הזרים לא יוכלו לעבוד בכל עבודת שיפוצים. השינוי מתייחס רק לעבודות גדולות שמצדיקות ומצריכות בעלי מקצוע מיומנים כמו ריצוף, טיח, אינסטלציה ועוד.

מה יקרה ביום שאחרי המלחמה?

אין ספק שענף הבנייה ספג פגיעה קשה כתוצאה מהמלחמה. ניסיונות הסיוע של הממשלה, משרד השיכון והבינוי והתאחדות הקבלנים אולי יעזרו במזעור נזקים אך אין בכוחם להחזיר את המצב לקדמותו. גם בתום המלחמה – משבר האמון הקשה שנוצר ככל הנראה ישנה את פני ענף הבנייה ואת כוח האדם שבו.

יותר מאי פעם אנו עדים לכוח של עובדים זרים לענף הבנייה, שאמנם כרוכים בעלויות גבוהות יותר אך מוסיפים רובד של מקצועיות, ויציבות. תקופה זו מדגישה את החשיבות של רישום בפנקס הקבלנים שמספק את היכולת להעסקת עובדים זרים. אנחנו ב-״מכלל הכשרה מקצועית״ ממשיכים להכין קבלנים לקראת מבחן ההסמכה של רשם הקבלנים בעזרת קורסים מקצועיים ועוזרים להם להשיג במהירות את תעודת הקבלן הרשום.