במדינת ישראל מדי שנה גדל מספר פרוייקטי הבינוי ואיתם הצורך בכוח עבודה. קבלנים, באופן טבעי, מחפשים כוח עבודה זול. אך עם זאת לא מעוניינים להתפשר על איכות העבודה. תהליך העסקת עובד זר מורכב ומבוצע על ידי חברות וגופים מורשים בלבד. אז מי רשאי להעסיק עובדים זרים? באילו פרויקטים ניתן להעסיק עובדים זרים?

מי רשאי להעסיק עובדים זרים?

עובדי הבניין הזרים המגיעים לארץ מקבלים שכר, מגורים ותנאים סוציאליים מתאגידי כוח אדם המורשים להעסקת עובדים זרים. שיטת התאגידים מבוססת על מדיניות פיקוח הדוק על שמירת זכויותיו של העובד הזר, תאגיד בעל רישיון יכול להעסיק עד 1000 עובדים זרים.

מעסיק בפועל, המקבל את העובדים הזרים מהתאגיד, חייב להיות קבלן שיש לו רישיון קבלן בתוקף ברשם הקבלנים(קבלן רשום) , ומבצע עבודות בניה בהתאם לתחום ולסיווג המופיע ברישיון שלו. קבלן המעוניין להעסיק עובדים זרים צריך לפנות אל יחידת הסמך לעובדים זרים ולבקש להפיק עבורו היתר העסקה. בבקשה, הקבלן ידרש להגיש מסמכים ונתונים, לאחר שיבחנו ויאושרו, הוא יוכל לשכור עובדים זרים לבנייה מחברת כוח אדם מורשית.

באילו מקצועות ופרויקטים ניתן להעסיק עובדים זרים?

על פי הנהלים, ישנם מקצועות ספציפיים בהם מותר להעסיק את העובדים הזרים: רצפות, טייחות, ברזלנות (שילוב פלדה בבטון), וטפסנות (הקמת התבניות שלתוכה יוצקים בטון). אך ישנן החרגות, כאשר מרבית עבודתם היא באחד המקצועות הנ"ל, אין מניעה שהעובדים יועסקו במעט עבודות רתכות או מסגרות הנדרשות במסגרת עבודות השלד (בהתאם לצורך ולהסכמת העובדים). כמו כן, עובדים שעיקר עבודתם הוא במקצועות המאושרים, יכולים בהסכמה, לעסוק גם בבנאות ("עבודות רטובות") כעיסוק משני.

ישנם פרויקטים שקיבלו החרגה בהעסקת עובדים זרים ב"עבודות רטובות" שמטרתם ליצור תיעדוף בניה למגורים ותשתיות על פני יתר תחומי הבניה. כיום עובדים זרים יכולים לבצע "עבודות רטובות" בתחומים הבאים:

1. תשתיות – כבישים וגשרים, תאורה, חשמל, ניקוז, ביוב, ומערכת מים.
2. בניה למגורים – בתים צמודי קרקע או בניה רוויה, דירות.
3. מבנה משולב – מבנה מגורים המורכב ממספר פונקציות משולבות.
4. מבנה ציבור – מוסד בריאות או ביה"ח, מקווה, בית כנסת, מוסד חינוך, מתנ"ס וכו'.

מהן החובות של המעסיק בפועל של העובד הזר?

האחריות על תנאי ההעסקה של העובד זר, שכרו, ותנאיו הסוציאליים מוטלים בראש ובראשונה על התאגידים. עם זאת, אחריות זו לא פוטרת את הקבלנים המעסיקים בפועל מחובותיהם כלפי העובדים הזרים. אחריות זו קבועה בסעיף 1ז'1 בחוק העובדים הזרים. סעיף זה מכיל בין היתר: חובה לתשלום שכרו המלא של העובד, תשלום פיקדון, הסדרת ביטוח לאומי, ומגורים הולמים.

העסקת עובדים זרים – עוד יתרון של קבלנים רשומים

כיום תהליך גיוס העובדים הזרים הינו תהליך מבוקר, שקוף, וקבוע מראש. תהליך זה מאפשר לקיים פיקוח מלא על העובדים הזרים המגויסים לענף הבנייה בישראל. אחריות התאגידים כלפי העובדים מסדירה את זכויותיהם וחובותיהם. העובדים הזרים מהווים כוח עבודה זול ויעיל. כאמור, רק קבלנים הרשומים בפנקס הקבלנים רשאים להעסיק עובדים זרים. אם טרם עברתם את מבחני ההסמכה של פנקס הקבלנים, זה הזמן להתקדם לשלב הבא בקריירה. "מכלל – הכשרות מקצועיות בע"מ" מספקים קורסים מקוונים המכינים קבלנים לקראת מבחני ההסמכה. הקורסים מועברים על ידי מיטב המרצים והמומחים בתחומים השונים, ומספקים הכנה מצוינת למבחנים – כאשר כ- 90% מבוגרי הקורסים עוברים בהצלחה את מבחן ההסמכה לקבלן רשום, ומתחילים את צעדיהם הראשונים כקבלנים רשומים.