קבלנים רשומים – כלומר אנשי מקצוע בענפי הבנייה השונים שהסדירו את הרישום שלהם בפנקס הקבלנים של משרד השיכון – נהנים ממספר יתרונות משמעותיים ביחס לקבלנים שעדיין לא רשומים. מצד שני הם גם מחויבים להתנהל באחריות רבה על-מנת שרשם הקבלנים לא ינקוט נגדם בסנקציות שונות שמתיר לו החוק. בעמוד זה תמצאו הסברים מפורטים לגבי המאפיינים הבולטים של הקבלנים הרשומים.

פוטנציאל למקסימום הצלחה ופרויקטים בקנה מידה משמעותי

ההבדל הבולט בין קבלנים רשומים לבין אלה שאינם רשומים הוא ההיקף הכספי של העבודות שהם מורשים לבצע. חשוב להבהיר שמדובר בתקנות מחייבות, כך שקבלן לא רשום שמבצע פרויקט בקנה מידה כספי מעל לתקרה המותרת לו – כ-47,000 ש”ח בענף משנה וכ-90,000 ש”ח בענף ראשי – עובר על החוק.

בנוסף, אם במהלך עבודה שכזו מתרחשת תאונה כלשהי או נגרם נזק – לרכוש, לעובדים, לבני אדם שעברו בסביבה – ישנו סיכוי סביר שהביטוח יסרב לכסות את הנזק ולהגן על הקבלן, וזאת משום שהעבודה התבצעה בניגוד לחוק.

עוד יתרון של הקבלנים הרשומים על פני אלה שלא נכללים בפנקס של משרד השיכון הוא האפשרות להגיש הצעות למכרזים ממשלתיים. מכרזים אלה עשויים לספק הכנסות גבוהות, ולא פחות חשוב – לטווח ארוך. במצב כזה לקבלן יש תזרים מזומנים קבוע ויציב אפשר לסמוך עליו, וזהו כמובן בסיס להתרחבות ומקסום הפוטנציאל.

מהן הדרישות שמוצבות לקבלנים הרשומים?

קבלנים רשומים נדרשים להתנהל באופן המקצועי ביותר בכל פרויקט ופרויקט. מעבר לכך שזו כמובן הדרך הנכונה להגיע לעוד ועוד לקוחות, ובפרט כשהמטרה היא הצלחה ארוכת טווח, כדאי לדעת שלרשם הקבלנים שבמשרד השיכון יש את הסמכות להתלות רישיון של קבלן רשום.

אם מוגשת תלונה נגד קבלן רשום, בכל ענף שהוא – שיפוצים, פיתוח חצרות, איטום מבנים, התקנת מעליות ומדרגות נעות, אינסטלציה ומערכות כיבוי אש, עבודות עפר, אספלט, גשרים, קונסטרוקציות פלדה וישנם כמובן עוד ענפים – הרשם פועל בהתאם לחוק על-מנת לברר האם התלונה מוצדקת. התלונה יכולה להיות בנוגע למקצועיות השירות שניתן ללקוח מסוים, פרטי או ציבורי, וגם בנוגע לרמת השירות עצמה – אי עמידה בזמנים או בכל התחייבות אחרת, דיבור בוטה וכו’. תלונה שמתגלה כמוצדקת עשויה להוביל לסנקציות שונות ובהן התליית הרישום בפנקס הקבלנים לפרק זמן מסוים – שבמהלכו הקבלן כמובן לא יוכל ליהנות מכל היתרונות שברישום.

איך קבלנים רשומים יכולים להבטיח מקסימום תועלת מהרישום?

כשקבלן מסוים מגיש בקשה לרשם הקבלנים על-מנת להיכלל בפנקס של משרד השיכון, והבקשה מאושרת, הסיווג הראשוני שנקבע לו הוא 1 (בענף השיפוצים ישנו גם סיווג ק’). לאחר שנה ניתן להגיש לרשם בקשה להעלות את הסיווג – וכך להעלות גם את ההיקף הכספי של העבודות שניתן לבצע באופן חוקי.

כך למשל בענף האינסטלציה והמערכות לכיבוי אש קבלן עם סיווג 1 יכול לבצע עבודות של עד 1,627,000 ש”ח. קבלנים רשומים סוג 2 כבר יכולים לקחת על עצמם פרויקטים בהיקף של 3,258,000 ש”ח.

העלאת הסיווג אפשרית לאחר שמבצעים לפחות פרויקט אחד בהיקף של 70% או יותר מהתקרה הנוכחית. למשל, במקרה של קבלן אינסטלציה סוג 1, פרויקט של 1,138,900 ש”ח ומעלה. דרך נוספת היא לבצע 2 פרויקטים שכל אחד מהם הוא בהיקף של 40% או יותר מהתקרה וביחד הם כבר עוברים את הרף הנוכחי. במקרה כזה נדרשת גם חפיפה של 50% או יותר מבחינת זמני הביצוע של הפרויקטים.