רובה וכוחלה: כך תיישמו את החומר הכי חשוב ללקוחות

כשלקוח מקבל את ביתו החדש, רובה מוכתמת ומחליפת גוונים תגרום לו להתאכזב קשות ולדרוש תיקונים. רובה וכוחלה הן "תו התקן" שלכם כקבלני שיפוצים, ולכן כדאי להשקיע לא מעט בבחירת החומרים המתאימים וביישום נכון ומוצלח. כך תעשו זאת:

"רובה תופסת אולי את המקום הכי חשוב מבחינת קבלני שיפוצים, מפני שזה מה שהלקוח רואה. הוא לא רואה דבקים וחומרי איטום, אבל את הרובה והכוחלה רואים: את הצבע שלה, ואת השינויים הנגרמים לה בחלוף הזמן", מדגיש ד"ר גרגורי מושייב, הטכנולוג הראשי של בי. ג'י בונד, את תפקידה הקריטי של הרובה בפרויקט שיפוץ. "רובה לא מוגדרת כחומר איטום, אלא כמילוי, אבל כמובן שיש ציפייה שגם תהווה איטום כלשהו. הטענות הכי גדולות הן כלפיי רובה רצפה. אחרי חצי שנה היא נהיית אפורה, מכיוון שהיא תופסת לכלוך, קשה לנקות אותה ואין לנו זמן להשקיע במילוי חדש".

מושייב מציין שני סוגי רובה: רובה על בסיס צמנטים ואיפוקסי. "רובה צמנטית נקראת גם רובה אקרילית, מכיוון שמוסיפים לה דבקים אקריליים בשביל האיכות, אבל מדובר בצמנט ובתוספים, כמו פולימריים אבקתיים – שלהם תכונות של איטום והדבקה. ישנם סוגים שונים של רובה צמנטית. אנחנו מביאים רובה מחברה גרמנית בשם סופרו (SOPRO). היא לא זולה, אבל נחשבת לחומר פרימיום. הרובה הזו לא משנה גוון. החברה מתחייבת לאותו גוון במשך שנים, ובאמת עד כה לא קיבלתי תלונה על שינוי גוון.

"בישראל בנויות רוב הרובות על בסיס צמנט לבן, ומהריאקציה עם המים נוצר סיד. כשיש רובה שחורה או אפורה ובהוספת מים מתקבלת אבקה לבנה, הגוון משתנה. רובה סופרו בנויה על מלט שלא יוצא ממנו סיד כתוצאה מההתקשות. לכן הרובה הזו לא זולה, אבל זה מקנה לרובה תכונות כמו אי שינוי גוון. משתמשים בפיגמנטים מיוחדים, ומקפידים עליהם עם השנים. אפשר להגיע לאותו גוון גם אחרי שנה-שנתיים. אחרי 12 שעות הרובה מוכנה להליכה עליה, וקל מאוד לעבוד איתה".

person-holding-pencil-1388944

לדברי מושייב, התקן הישראלי דורש פוגה של מינימום 3-4 מ"מ. אבל אנשים אוהבים מינימום רווח. "עם מ"מ אחד בלבד, אין מספיק מסה של הרובה – ואז היא קופצת. אבל סופרו נותנת אחריות ליישום גם במ"מ אחד בלבד, והרובה לא קופצת. לא קיבלנו עד כה שום תלונה. צריך לשים לב שהרובה מתקשה במהירות, ואסור להשתמש בה אחרי שהתקשתה. כלל זה רלוונטי לכל סוגי הרובות. בתוך הרובה של סופרו יושמו טכנולוגיות חדשות – כמו איטום קריסטלים. בעיקרון, יש להוסיף איטום על בטון, כדי שלא יהיו חדירות או דליפות. אבל אם מוסיפים קריסטלים בבטון, הוא אוטם את עצמו ואין צורך באיטום נוסף.

"בנוסף, הבטון מתכווץ עם הזמן. הוא רגיש לסדיקה, אך אם מוסיפים קריסטלים הוא מרפא את עצמו במשך הזמן, אחרי 20 שנות ניסיון, אנחנו יודעים שזה אכן עובד. הסדקים נסגרים עם הקריסטלים. ברובה של סופרו יש, בנוסף לקריסטלים, גם מוספים אנטי בקטריאליים נגד פטריות ועובש, והיא אטומה ודוחה מים. החברה אף נותנת פתרונות עיצוב לאדריכלים, לקבלת אפקטים של נצנצים כסופים, זהובים וכדומה. מאוד מקובל היום לצבוע עם גליטרים ולהתאים את הצבע". 

לדברי אילן לוי מנהל מכירות בתי מסחר בגילאר, נציגת סיקה בישראל, "אחת הבעיות הנפוצות של רובה אקרילית היא שינוי גוון. אנשים מיישמים את הרובה, ומגלים שאין אחידות בגוון כעבור ימים ספורים. בעיה שנייה היא היפרדות: רובה נסדקת או נפרדת מדופן האריח. שינויי גוון יכולים להיגרם למשל מיין, מקפה, או מכורכום שנשפכים על הרובה. ככף שהרובה דוחת מים יותר, קל לנקות אותה יותר והסיכוי שתשנה גוון נמוך יותר. לסיקה יש רובה בעלת מרכיבים דוחים מים והופכים אותה קלה לניקוי בשם סיקה טי.ג'י קלין. 

"שינויי גוון נגרמים מכמה סיבות. אחת מהן היא אי הקפדה בעבודה על יחס צמנט מים קבוע. כשעובדים עם רובה בגוון מסוים, לוקחים חופן אבקה ומוסיפים מים לפי העין. ואולם כשלוקחים חופן נוסף, היחס משתנה והכמות לא אחידה. כשאין כמות אחידה של מים, הגוון יכול להשתנות, להיות לא אחיד. קבלנים רבים לא מערבבים את הרובה עם מוט ערבול חשמלי, אלא באופן ידני, אבל מוט הערבול עדיף, מכיוון שהוא מייצר תערובת הומוגנית, ופיזור נכון של פיגמנטים בצבע. סיבה שלישית נובעת מכך שמרצפים על תשתית רטובה: ישנה שכבת בטון, עליה סומסום ואותו מרטיבים, ככה שלמעשה מרצפים על סומסום רטוב, ואז ישנה לחות כלואה מתחת לריצוף, שרוצה להשתחרר החוצה, עוברת דרך הרובה וגם מעלה איתה כל מיני מזיקים כמו חרסית. הם הסיבה הנפוצה שמביאה לשינויי גוון ברובה".

לוי מזכיר גם את הטיט. "מומלץ לחזק את ביצועי הרובה האקרילית באמצעות אשפרה (הרטבה במשך יומיים). זה מחזק באופן משמעותי את הרובה וממקסם ביצועיה".  

לדברי לוי, היפרדות נוצרת מיישום לא נכון של רובה, "למשל, במצב שמיישמים רובה על משטח חדש, ואז צריך להקפיד להעביר מטלית ולנקות. לפעמים עושים חריצות של רובה קיימת מכל מיני סיבות, והבעיה במצב הזה היא שכאשר עובדים בשיטה זו, לא חורצים את הרובה הישנה באופן מלא, נשארת שכבה דקיקה ממנה, וכשממלאים את הרובה מחדש, זו בעצם החולייה החלשה.

"אחד הפתרונות להפחתת הסיכוי לסדיקה הוא תכנון של תפרים – הפוגות במרווחים שבין האריחים. במקום רובה אקרילית ממלאים דבק גמיש, פס לאורך המרפסת ושני פסים לרוחב ולמרחבים מכניסים חומר גמיש. המשטח ייראה בסופו של דבר כמו ריבועים תחומים, וזה יכול למנוע בעיות של סדיקה. לוקחים את הגג ומתכננים את העבודה: איפה תיושם רובה אקרילית ואיפה יהיה סיליקון גמיש שממלאים במרווחים. הפתרון הוא לתכנן תפרים ובהם למלא סיקפקלס 11 FC עם פריימר N3.

לוי מזהיר כי כשמיישמים אריחים כהים הסכנה לפגוע ברובה גדולה יותר. "יש פעילות תרמית בעיקר בעונות מעבר – כשקר בלילה וחם ביום – ואז ההתפשטות התרמית של האריחים עלולה לפגוע ברובה. הפתרון טמון בשיטות הדבקה: האם יש דבק מלא מתחת לאריח? ככל שמוודאים שיש הדבקה מלאה בשיטות הנכונות, כך יהיה פחות סיכון לסדיקה". 

רוצים לדעת עוד? השאירו פרטים, ונחזור אליכם בהקדם.

רובה אפוקסי – לבעלי ניסיון בלבד

מושייב מסביר כי רובה איפוקסי מכילה שני חלקים מעורבבים ביניהם, וכתוצאה מכך היא מתקשה בחדרים רטובים, בריכות, תעשיות אלקטרוניקה ובתי חולים – איפה שיש דרישות גבוהות מבחינת ניקיון. "רובה איפוקסי יקרה יותר מהאקרילית, בעיקר היישום שלה. היא מצריכה ניסיון ביישום שלה, מכיוון שאדם שעושה זאת בפעם הראשונה ככל הנראה ייכשל: הרובה מתקשה מהר וקשה לנקות אותה, בניגוד לרובה צמנטית, לניקיונה דרושים חומרים כימיים מסוכנים. היישום של הרובה אטי הרבה יותר, פי עשר יותר עבודה וזמן. לשם כך, נדרשת עבודה בצוותים – מריחה, ניקיון, ניקיון סופי. יש גם הגבלות לשימוש ברובה איפוקסי. למשל, אני לא ממליץ להשתמש בה בגגות ובמרפסות מרוצפות. בגלל הטמפרטורה הגבוהה הרובה תיסדק.

"אני ממליץ על רובה איפוקסי אך ורק לבעלי ניסיון. חייבים לקבל המלצות על הקבלנים, ולראות דוגמאות לעבודה עם החומר. ישנן שיטות עבודה מיוחדות לערבוב החומרים. ההתקשות נגרמת בטמפרטורה חיצונית. בטמפרטורה גבוהה – זמן התקשות הוא קצר יותר. הפקטור השני הוא כמות  – ככל שיש יותר חומר, הוא מתקשה מהר יותר. יש טריקים מסוימים שהקבלן חייב להכיר בשימוש בחומר. בנוסף, ניקוי רובה איפוקסי הוא חשוב מאוד. אחרי שהרובה התקשתה, יש לקרוא לחברה שמתמחה בזה. יכולות להיווצר הרבה בעיות מול בעלי דירות שהשקיעו באריחים יקרים ונוצרו כתמים של הרובות, לכן הקבלנים חייבים להכיר היטב את החומר, מגבלותיו ומהירות היישום".

StockSnap_7LJXUWVX9S.jpg

רובה אוטמת, גם במקום כוחלה

לדברי עמיהוד רוטשילד רמות, יבואן חברת וינקלר איטליה, יצרנית חומרי איטום ושיקום, "רובה היא מוצר צמנטי, שאליו מוסיפים חומרים נוספים כדי לשפר אותה. רובה נועדה לשתי מטרות: נראות טובה של החיבורים בין האריחים, וחוזק מכני. בשוק קיימים שלושה סוגי רובה: אקרילית, אפוקסית וווינסטוקו – רובה אוטמת לא אפוקסית, ידידותית לחלוטין לסביבה ולמשתמש של וינקלר.

"רובה אקרילית היא חומר מצוין אבל לא אוטם, האפוקסית קשה מאוד ליישום. רובה אוטמת של וינקלר נקראת ווינסטוקו פלקס, ואפשר לרכוש אותה בשלושה צבעים בלבד: לבן, אפור בהיר ואפור כהה, בשתי מידות גודל: 2-0 מ"מ, 12-2 מ"מ. הרובה העבה יכולה להחליף כוחלה למשל".

רוטשילד רמות מסביר כי ברובה האוטמת משתמשים במקלחות, במרפסות ובמשטחים מרוצפים בבנייה; בתיקונים נקודתיים של רובה שהתפרקה; ובתיקוני חורי באבן או בכוחלה. "רובה לעולם יש לעשות או בבוקר או אחר הצהריים – אף פעם לא בשמש החזקה. יש לתת לרובה להתייבש לפחות 24 שעות. לעולם אין לפרק את כל הרובה במשטח מרוצף קיים, ספוג רטיבות או לחות, וליישם רובה אפוקסית או ווינסטוקו של וינקלר במקומו – המים הכלואים צריכים להתאדות, והרובה תפריע להם, ובמצב כזה הם יפרקו את הרובה, או יגרמו לתזוזה של הריצוף.

"במקרים כאלה יש לבצע תיקוני רובה אוטמת או רגילה בלבד, היכן שהרובה סדוקה או שבורה, או לחרוץ את כל הרובה, ליישם במקומה רובה חדשה ואיכותית ואחרי שהיא מתייבשת – סקרמו טרצה-SKERMO TERRAZZE של וינקלר".

כוחלה – מלט למילוי בין מישקי האבן – אינה אוטמת נגד מים, מציין רוטשילד רמות. "במקום הכוחלה ניתן להשתמש ברובה אוטמת ווינסטוקו פלקס מדיום בעובי עד 1.2 ס"מ. כתוצאה מיישום לקוי, איכות נמוכה ומזג אוויר קשה, אנו רואים בשנים האחרונות נזקים כבדים לכוחלה שמביאים לחדירת מים לתוך המבנים. אנו ממליצים לא לפרק את הכוחלה, שכן יחד איתה עלול גם החיפוי לצאת ממקומו, אלא לסגור חורים גדולים עם רובה אוטמת ווינסטוקו פלקס, וסדקים למלא עם חומר ייחודי שווינקלר פיתחה לעניין בשם גראוט ליין".