בשנת 1969 חוקק חוק מפתח לגבי ביצוע עבודות מסוגים שונים בארץ – חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות. מטרת חוק זה, והתקנות שנקבעו על בסיס הסעיפים השונים בו, היא להסדיר את התחום ובפרט את עבודת הקבלנים בכל התחומים: מאיטום מבנים ופיתוח חצרות דרך מעליות ושיפוצים וכלה בעבודות אספלט, עפר וחציבה ועוד.

על-פי סעיף 3(א) בחוק הנ”ל, שבאופן טבעי שונה ועודכן לאורך השנים, ממנה שר השיכון רשם שתפקידו הוא לנהל את פנקס הקבלנים – פנקס שבו רשומים כל הקבלנים המורשים לבצע עבודות בכל התחומים הרלוונטיים. בהמשך מפרט החוק את הסמכויות הנתונות בידי איש המקצוע שמנהל את הרישום בפנקס הקבלנים, ובעמוד זה תוכלו לקרוא מהם תחומי האחריות ועל מה מופקד למעשה הרשם.

הסמכויות של רשם הקבלנים

רשם הקבלנים מופקד כאמור על ניהול פנקס הקבלנים. בהקשר זה כדאי לציין כי הפנקס מחולק לפי ענפים, שחלקם מוגדרים כראשיים וחלקם כמשניים. הענפים הבולטים הם פיתוח חצרות, שיפוצים, אינסטלציה וכיבוי אש, איטום, דריכת בטון באתר, חשמלאות ותקשורת במבנים, מעליות ומדרגות נעות, מתקני מיזוג אוויר וקירור, בריכות מים, עבודות אספלט, התקנת רמזורים, קונסטרוקציות פלדה לגשרים ובנייה.

הקבלנים הרשומים בכל ענף מסווגים בהתאם ליכולות המקצועיות ולפרויקטים שכבר השלימו. על-פי הסיווג של כל קבלן נקבע גם היקף העבודות המקסימלי שהוא מורשה לקחת על עצמו.

רשם הקבלנים הוא זה שבוחן את הבקשות לרישום בפנקס (פירוט בהמשך העמוד), משנה את הסיווג המקצועי אם הנסיבות מצדיקות זאת וכמו כן הוא מוסמך גם לבטל רישום של קבלן אם הפר תקנות מסוימות.

טיפול בתלונות והפרת תקנות

כנגד קבלן רשום אשר מפר נהלים ו/או תקנות ניתן להגיש תלונה למשרד השיכון – ומי שיבחן את התלונה וינהל הליכים משמעתיים אם התלונה תתגלה כמוצדקת הוא רשם הקבלנים.

תחום אחריות משמעותי אחר של רשם הקבלנים הוא לאסוף בעצמו, באמצעות הגורמים המקצועיים הרלוונטיים כמובן, מידע אודות קבלנים לא רשומים בפנקס שמבצעים עבודות שאינם מוסמכים לבצע. בפרט כדאי לדעת כי בענפים המוגדרים כמשניים (רוב הענפים) ההיקף הכספי המקסימלי של פרויקט שקבלן לא רשום יכול לבצע הוא כ-47,000 ש”ח, ואילו בענפים הראשיים התקרה הינה כפולה (כ-94,000 ש”ח). את המידע אודות קבלנים שעוברים למעשה על החוק מעביר רשם הקבלנים לרשויות האכיפה הרלוונטיות.

הוועדה המייעצת ו-ועדת הערר

על-מנת לסייע לרשם הקבלנים לעמוד בתחומי האחריות שהוטלו עליו, הוקמה גם ועדה מייעצת. בוועדה זו חברים נציגי גופים מדעיים שונים, והם ממונים ע”י שר השיכון. כמו כן ישנה ועדת ערר שיכולה לשנות את החלטותיו של רשם הקבלנים. בוועדה זו חברים שני יועצים מטעמו של משרד השיכון, שני נציגי ציבור ושופט בדימוס שגם עומד בראש הוועדה.

מי רשאי להירשם בפנקס הקבלנים ואילו בקשות רשם הקבלנים חייב לדחות?

התנאים העיקריים לרישום בפנקס הקבלנים הם השכלה רלוונטית ו/או הכשרה מקצועית וכן ניסיון בהיקף נרחב מספיק. בחלק מהמקרים נדרש הקבלן לעבור בחינות בקיאות – זהו למשל המצב בענף השיפוצים שעד לפני שנים לא רבות היה פרוץ לחלוטין. לעומת זאת מי שפשט רגל מנוע הרשמה בפנקס וכך גם אנשי מקצוע שהורשעו בעבירות מסוימות.

רוצים לדעת עוד? השאירו פרטים, ונחזור אליכם בהקדם.