רישום קבלן שיפוצים

כשאנחנו כבר לא רווים נחת מהדירה שבה אנחנו גרים – ואין כמעט אדם שלא מגיע לרגע הזה בשלב כלשהו בחיים – הפתרון הוא כמובן שיפוץ. אבל גם כשאנחנו כבר מדמיינים את הבית המחודש, אחרי מתיחת הפנים והתאמת התשתיות לצרכים העכשוויים, יש מכשול משמעותי שחוסם אותנו מלצאת לדרך: החשש שמא קבלן השיפוצים שיוביל את הפרויקט יתגלה כבעייתי.

ישנם לא מעט סיפורים על שיפוצים שהתארכו מאוד, הסתבכו שלא לצורך, התייקרו באופן דרמטי ובאופן כללי גרמו למפח נפש משמעותי. ישנם גם מקרים שבהם קבלני שיפוצים נעלמו באמצע העבודות אחרי שכבר קיבלו לא מעט כסף, סכסוכים עם אנשי מקצוע שלא סיפקו את התמורה שהבטיחו וסירבו לתקן ליקויים שהתגלו, ועוד. במצב שכזה אין פלא שקשה לנו לתת אמון בשיפוצניקים – אבל תקנה חדשה משנת 2018 עשויה לשנות את המצב.

האם ישנה חובת רישום לקבלני שיפוצים?

לא.

אמנם משרד השיכון מנהל פנקס קבלנים שבו רשומים אנשי מקצוע שעומדים בקריטריונים מפורטים בשלל תחומים – איטום מבנים, מתקני מיזוג אוויר, ביצוע של קווי מים וביוב וכמובן גם שיפוצים – אבל רוב הישראלים לא בהכרח בוחרים רק קבלנים שמופיעים בפנקס.

למעשה, עד 2018 רק 10-15% מקבלני השיפוצים היו רשומים בפנקס של משרד השיכון – בגלל מדיניות הממשלה, שסירבה לכלול ברישומים גם את הקבלנים הקטנים והבינוניים שמהווים באופן טבעי את רוב הענף. במצב שבו אין כמעט סיכוי למצוא קבלן שיפוצים רשום, וכשרוב הקבלנים הרשומים מתמקדים בפרויקטים גדולים יחסית, אך טבעי הוא שהרישום הפך לחסר משמעות מבחינת הציבור הרחב.

הרפורמה המשמעותית לגבי רישום קבלני שיפוצים מ-2018

המצב הנ”ל, שכמובן היה לא תקין ואפשר לחאפרים ושרלטנים להציג את עצמם כקבלני שיפוצים, הוביל את ממשלת ישראל וליתר דיוק את שר השיכון לקבל החלטה משמעותית: להוסיף תקנה לפיה כל עבודה שהתמורה הכספית עבורה היא 43,000 ש”ח ומעלה תוכל להתבצע אך ורק ע”י קבלנים רשומים.

על-מנת להסדיר את הנושא של רישום קבלן שיפוצים פותחו קורסי הכשרה מתאימים, וכן נקבעו מבחני הסמכה שנערכים אחת לחודש, ללא עלות. החומר שעליו נבחנים כל הקבלנים שרוצים להיות רשומים באופן מסודר כולל בין השאר נושאים כמו חומרי בניין, בטיחות, יציבות של מבנים, ארגון אתר עבודות ועוד.

האחריות של הציבור

רישום קבלן שיפוצים הוא הליך פשוט יחסית, וכאמור המבחנים הם ללא עלות – אבל על-מנת שלקבלנים אכן יהיה תמריץ לבצע את הפרוצדורה נדרש גם שינוי בתפישה של הציבור. 

לפי נתונים של משרד הבינוי מתבצעים בישראל לא פחות מ-300,000 שיפוצים של דירות מדי שנה. עלותו הממוצעת של פרויקט כזה הא כ-300,000-350,000 ש”ח ובסך הכל מגלגל שוק השיפוצים במגזר הפרטי כ-6 מיליארד ש”ח בשנה (עוד כ-9 מיליארד מושקעים בשיפוצים של מוסדות ציבוריים וממשלתיים).

אם כל מי ששואף לשדרג את דירת המגורים שלו יקפיד לעבוד אך ורק עם קבלנים רשומים כחוק, ומן הסתם כשמפקידים פרויקט של 300,000 ש”ח בידיים של איש מקצוע כדאי שתהיה אינדיקציה משמעותית שהוא אכן בעל כל הכישורים הנדרשים להוביל פרויקט כזה, התוצאה תהיה שהקבלנים יהיו מוכנים ללמוד ולהיבחן על-מנת לא לאבד לקוחות.

השאר פרטים בטופס ונחזור אליך בתוך 24 שעות.

סגירת תפריט