המדריך המלא לקבלן : תעודת “קבלן רשום”

המדריך המלא לקבלן : תעודת “קבלן רשום”

תעודת קבלן רשום – כלומר תעודה המעידה על רישום בפנקס הקבלנים שמנהל משרד הבינוי והשיכון – פותחת דלתות רבות בכל ענפי הבנייה וההנדסה. תהליך הרישום אורך בממוצע כחצי שנה, מחייב עמידה בתנאי סף ובחלק מהענפים אחד השלבים המשמעותיים בו הוא מעבר בחינת הסמכה. בעמוד זה תמצאו מדריך מקיף אודות הדרך הטובה ביותר והמהירה ביותר להפוך לקבלנים רשומים.

למה כדאי להפוך לקבלן רשום?

  • החוק העדכני מגביל קבלנים לא רשומים, והם יכולים לקבל רק עבודות שהתמורה עבורן היא כמה עשרות אלפי שקלים. מי שמקבל תעודת קבלן רשום יכול לקחת על עצמו פרויקטים בסדר גודל משמעותי הרבה יותר (בהתאם לענף הפעילות והדרגה הספציפית).
  • קבלן רשום רשאי להשתתף במכרזים ממשלתיים / ציבוריים, שמטבעם עשויים לספק הכנסה קבועה ויציבה.
  • מי שעובר את תהליך הרישום יכול להעסיק עובדים זרים באופן ישיר, כך שנחסכות ממנו עמלות תיווך.
  • מיתוג – צרכנים מודעים מעדיפים תמיד קבלן רשום על-פני איש מקצוע שלא נרשם בפנקס הקבלנים.

שלב ראשון – מציאת עורך דין מומחה בתחום או לחילופין ביצוע רישום ע"י "התאחדות הקבלנים" :

השלב הראשון בתהליך, מיד לאחר שתבחרו את הענף שבו אתם רוצים להירשם (שיפוצים, איטום מבנים, אינסטלציה ומערכות כיבוי אש, פיתוח חצרות, ועוד), הוא מציאת עורך דין שכבר צבר ניסיון בליווי קבלנים בדרך לרישום בפנקס הקבלנים.

עורך דין מיומן יבחן קודם כל אם אתם עומדים בתנאי הסף. אם התשובה חיובית, הוא יעזור לכם לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים, ובפרט אלה המעידים על ניסיון מספיק (למשל חשבוניות). כמו כן יש לחתום על תצהיר בפני עורך הדין. 

כפי שמצויין בכותרת מעלה , את הליך הרישום ו"פתיחת התיק" ניתן לבצע גם בעזרת "התאחדות הקבלנים".

ממליצים לכם לבצע את סקר השוק ולבחור באופציה שתתאים במיוחד עבורכם.

שלב שני – בדיקות המבוצעות ע"י רשם הקבלנים

לאחר שכל המסמכים חתומים ומוכנים, ניתן להגיע לוועדה של רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון ולהגיש אותם. הוועדה המקצועית בוחנת את המסמכים וקובעת האם איש המקצוע עומד בקריטריונים שנקבעו בתקנות.

קריטריון אחד הוא ניסיון, והרף משתנה בהתאם לענף שאליו תרצו להירשם. לדוגמה, לצורך רישום בענף השיפוצים נדרשות 5 שנות ניסיון מעשי. בחלק מהענפים יש חשיבות גם להשכלה: כך למשל קבלני בניין שהם אדריכלים מוסמכים יכולים להירשם כבר אחרי שתי שנות עבודה בפועל, ואילו בוגרי בתי ספר לטכנאים והנדסאים יתבקשו להציג 4 שנות ניסיון.

קריטריון משמעותי נוסף הוא עבר פלילי, ובפרט היעדר הרשעות בעבירות הקשורות לעיסוק המקצועי (אלא אם כן חלפו 3 שנים ומעלה ממועד ריצוי העונש).

שלב שלישי – מבחן 

בחלק מהענפים – למשל שיפוצים(ענף 131), איטום (ענף 134) ואינסטלציה (ענף 190) – הניסיון לא מבטיח רישום בפנקס הקבלנים. רק אנשי מקצוע שעוברים בחינה של הרשם יקבלו את תעודת "קבלן רשום" המיוחלת.

חשוב להדגיש כי לא קל לעבור את המבחנים בענפים השונים. לפי נתונים עדכניים, כ-85% מהקבלנים שמגיעים לבחינה בלי להתכונן – נכשלים. לעומת זאת, בקרב מי שעוברים קורס שמוכר ע"י משרד הבינוי והשיכון אחוזי ההצלחה (כבר בפעם הראשונה שניגשים למבחן) מרשימים: כ-90%.

עוד כדאי לדעת בהקשר זה כי בוגרי קורס שקיבל את אישור הרשם זכאים להיבחן במבחן מקוצר. מספר השאלות הספציפי משתנה בהתאם לענף הרישום, אבל בכל מקרה מדובר בהבדל משמעותי בהשוואה למבחן המלא עימו נאלצים להתמודד מי שלא קיבלו הכנה מקצועית מוסדרת.

יתרון נוסף של לימוד בקורס שזכה להכרת רשם הקבלנים הוא קיצור תקופת הצינון בין מבחן למבחן במקרה של כישלון: חודש אחד בלבד במקום חצי שנה.

שלב רביעי – תשלום האגרה

מיד לאחר שתעברו את המבחן בהצלחה, כל שנותר לכם הוא לשלם את האגרה השנתית – ומשרד הבינוי והשיכון יעניק לכם תעודת קבלן רשום שכאמור פותחת דלתות רבות ויכולה להוות בסיס לעליית מדרגה של ממש בקריירה.

קורסי ההכנה של מכלל למבחנים בענפי האיטום, האינסטלציה והשיפוצים מוכרים ע"י רשם הקבלנים. הלימודים מבוססים על הרצאות מצולמות שאותן תוכלו לראות בזמן הנוח ביותר מבחינתכם ובכל מקום, ועל תרגולים של שאלות דומות לאלה שיופיעו במבחן – כך שסיכויי ההצלחה שלכם גבוהים במיוחד, וכבר תוך זמן קצר תוכלו ליהנות מכל היתרונות של רישום בפנקס הקבלנים.